<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' יבום וחליצה פ"ו</h1>
<h2>דף כג:</h2>
מי שספק מי קדש משתי אחיות ומת, אחיו חולץ לשתיהן להתירן לזר. יש לו שני אחין, אחד חולץ לאחת בתחלה ושני מיבם לשניה ממה נפשך, אם היא זו שקדש אחיו הרי יבם, אם אינה זו הרי נשאה כשאר נשים, ואחותה שמקודשת חלצה אחיו. אבל לא ייבם תחלה, שמא שנייה אשת אחיו ונמצא שנשא קרובת זקוקתו. קדמו שני אחין וכנסו שתי אחיות אין מוציאין מידן. שנים קדשו שתי אחיות ו[ל]כל אחד [אח] אח זה חולץ שתיהן ואח זה חולץ שתיהן. לזה אח ולזה שנים, האחד חולץ בתחלה לשניהם והשנים אחד חולץ ראשון ושני מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאן מידן, ואפילו היו כהנים, שחליצה שחלץ היחיד מספק חלץ וספק חלוצה שהיא מדרבנן לא גזרו. לזה שני אחין ולזה שני אחין, אחיו של זה חולץ אחת [ואחיו של זה חולץ אחת] ואחר כך האח השני של זה מיבם חלוצתו של זה, והאח שני של זה מיבם חלוצתו של זה. קדמו שני אחיו וחלצו שתיהן (ו)לא יבמו שני אחים אחרים אלא [אחד] חולץ לכתחלה ואחד מייבם לשניה. קדמו וכנסו אין מוציאין מידן.
<h2>דף פז:</h2>
מי שנשאת על פי שמועת מיתת בעלה ואחר בא בעלה ומתו שניהם ולזה [ולזו] אחין חולצין ולא מיבמין.
<h2>דף צח:</h2>
חמש נשים לכל אחת בן ידוע וילדו חמשה בנים ונתערבו והגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו התערובות וחמש נשותיהן נפלו לפני חמשה הודאין וכל אחד מסופק מי אשת אחיו, ארבעה חולצין לאחת תחלה וחמשי ישאנה. אם אשת אחיו שפיר מיבם, אינה הרי חלוצה מארבעתם ומותרת לזר. וכן עושין לכל אחת ארבע חליצות ותנשא כל אחת למי שלא חלצה. כל שספק אם טעונה חליצה מזה אינה מותרת לזר עד שיחלוץ לה זה. כל שספק אם ביאתה אסורה על זה, אפילו מדברי סופרים, לא תתייבם לו. כל (שספק) שנחלצה חליצה מעולה או נבעלה בעילה כשירה הותרה צרתה לזר. וכן בכל ספיקות יבום וחליצה תורה ותבין.
<h2>דף צט.</h2>
אשה שיש לה בנים ולכלתה בנים וילדו עוד האשה וכלתה במחבא ונתערבו הנולדים ונשאו נשים ומתו, בני הכלה חולצין לשתיהן תחלה ולא מיבמין, שכל אחת ספק אשת אחי אביו שהיא ערוה. אבל בני הזקנה חולצין או מיבמין, שאם היא אשת אחיו הרי יבמה, ואם אשת בן אחיו הרי מותרת להנשא לו שכבר חלצה. מתו בנים ידועים של זקינה ושל כלתה ובני התערובות קיימין (ו)בני התערובות לנשי בני הזקינה חולצין ולא מיבמין, שהיא ספק אשת [אחי] אביו, ולנשי בני הכלה אחד חולץ לכתחלה ואחד מיבם, שאם בן הכלה הוא זה שחלץ תחלה הרי חלץ אשת אחיו והשני מן התערובות הוא בן הזקינה ומותר לישא אשת בן אחיו אחר שנחלצה מיבמה, ואם הוא שחלץ תחלה בן זקינה, הרי חלץ לאשת בן אחיו ולא עשה כלום והשני מן התערובות בנ(י) הכלה הרי יבם אשת אחיו.
<h2>דף ק.</h2>
מי שנשאת תוך שלשה חדשים למיתת בעלה וילדה וספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון ויש לה בנים מן הראשון ומן השני ומת בן זה הספק, חולצין לאשתו ולא מיבמין, שכל אחד שיבא ליבם שמא אינו אחיו [מאביו] והוא אחיו מאמו ודאי, שאסור לו לעולם משום ערוה. וכן הספק כשמתו חולץ לנשותיהם ולא מיבם. ואם יש בן לראשון ובן לשני שלא מאשה זו ומת (אחר כן) [אחד מהן, בן] הספק חולץ או מיבם לאשתו, שאם אינה אשת אחיו הרי מותרת לינשא לו, שאין ביניהם אחוה כלל. מת בן הספק, אחד משני בנים הודאים חולץ תחלה והשני מיבם, אם אחיו הוא שפיר מיבם ואם אינו אחיו (מאב) ובן האב אחר הוא הרי נחלצה מאחי בעלה.
